היסטוריה של הרועה השוויצרי הלבן: מסע מהעבר להווה
1882: הופעתו הראשונה של הרועה הגרמני הלבן
בשנת 1882, בתערוכה בהאנובר, הוצג לראשונה כלב רועה גרמני בצבע פרווה לבן בשם גריף (Greif), יליד 1879. גריף היה כלב יוצא דופן, לא רק בשל פרוותו הלבנה אלא גם בזכות אוזניו הזקורות, שהקנו לו מראה המזכיר זאב לבן. גריף המשיך להופיע בתערוכות, ובשנת 1887 הציג לראשונה את צאצאיו, בנותיו גריפה (Griefa) וראסין (Rassine), שבאו בעקבותיו.
בשנת 1899, מקס פון שטפניץ, שנחשב לאבי הגזע, הקים את החוג הרשמי לכלבי רועה גרמני בגרמניה – Verein für Deutsche Schäferhunde (SV). שטפניץ רכש את הקטור (Hektor Linkrsheim), נכדו של גריף, ושינה את שמו להוראנד פון גראפראט (Horand von Grafrath). הוראנד נחשב לכלב הראשון שנרשם בספר הגידול של הגזע והפך לאב לגורים רבים, בהם גם גורים בעלי גן לבן.
1900: הניסיון לגדל רועים גרמניים לבנים
בתחילת המאה ה-20, באלזס לורן שבאוסטריה, החלו ניסיונות ראשונים לגדל רועים גרמניים לבנים כגזע עצמאי. מספרים כי מלכת האבסבורג התפעלה מהיופי והאצילות של הרועים הגרמניים הלבנים, שהזכירו לה את סוסי המלוכה, והחליטה לגדל אותם לצד הסוסים. הצבע הלבן זכה להכרה מסוימת בתערוכות, אך במהרה יידחק לשוליים.
הרועה השוויצרי הלבן חולק את רוב התכונות המצוינות של הרועה הגרמני – מבנה גוף חזק, אינטליגנציה גבוהה ויכולת עבודה יוצאת דופן. יחד עם זאת, הגזע הלבן הפך לסמל של אצילות ויופי. עם השנים, הרועה השוויצרי הלבן התפתח לכלב שמותאם לחיים משפחתיים ולתפקידי שמירה, תוך שמירה על המראה המרהיב שלו שמזכיר זאב לבן.
הרועה הגרמני, כולל הגרסה הלבנה, הפך לאחד הגזעים הפופולריים והחשובים ביותר בעולם. יכולתו לשרת את רשויות החוק, לשמש ככלב עבודה בשטחי הצלה, שמירה וגישוש, וגם ככלב ליווי לבעלי מוגבלויות, הופכים אותו לכלב רב-תכליתי.
הופעת הגרסה הלבנה של הרועה הגרמני, שעתידה להפוך לרועה השוויצרי הלבן, מהווה פרק מרתק בהתפתחות הגזע, ומראה על תהליך של שמירה על המורשת, תוך שימור היופי והאצילות של הגזע.
כאשר אתה נרשם לעדכונים, אנחנו נשלך לך דואר אלקטרוני בכל פעם יש פרסום חדש.
Comments